מזכיר הממשלה במתקפה על היועמ"שית: "פועלת בחוסר תום לב"

ברקע המאבק המשפטי בנושא חוק הגיוס, יוסי פוקס העביר מכתב לבג"ץ בו תקף בחריפות את בהרב-מיארה ומשרדה וטען כי מדובר ב"ניסיון חסר תקדים של היעוץ המשפטי להחליף את הממשלה". הוא הוסיף: "היועמ"שית פועלת בצורה לעומתית לממשלה בעיצומה של מלחמה כבר חודשים ארוכים"

זמן צפייה: 01:20

ברקע המאבק המשפטי סביב חוק הגיוס, מזכיר הממשלה, יוסי פוקס, העביר היום (חמישי) מכתב דחוף לבג"ץ, בו תקף בחריפות את היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ומשרדה: "ניסיון חסר תקדים של היעוץ המשפטי לממשלה להחליף את ממשלת ישראל ולייצר מבנה שלטוני שבו גופי הביצוע כפופים ליועמ"שית במקום לממשלה - שהיא הרשות המבצעת של המדינה"

"היועמש"ית פועלת בחוסר תום לב", הוסיף פוקס, "ובצורה לעומתית לממשלה - כבר חודשים ארוכים, בעיצומה של מלחמה". עוד טען: "לדעת הייעוץ המשפטי, הממשלה הינה גוף פוליטי, סרח מנהלי עודף שעמדותיו אינן רלוונטיות. אין אפשרות להביא הצעה לממשלה ללא אישורה, אין משמעות לשני חוקי יסוד מפורשים, אין משמעות לסעיפים מפורשים בתקנון עבודת הממשלה ואין משמעות לעמדתה בבג"ץ - בסוגיה הכי כבדה בציבוריות הישראלית. החלטותיה ניתנות לביטול במחי יד של היעוץ המשפטי לממשלה - בלא צורך אפילו להציגן לבג"ץ".

Whatsapp Image 2023 08 27 At 1
מזכיר הממשלה, יוסי פוקס, יחד עם רה"מ נתניהו | צילום: רויטרס
השר בני גנץ
השר בני גנץ | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בתגובה למכתב שנשלח לבג"ץ, השר בני גנץ תקף את פוקס - ויצא להגנתה של בהרב-מיארה: "מזכיר הממשלה בוודאי יודע, שבמדינת ישראל גם הממשלה אינה מעל החוק, ולא תהיה. מגבה את היועצת המשפטית לממשלה ובטוח שבית המשפט לא יקבל את העמדה שמוביל ראש הממשלה בחוסר אחריות לאומי. כל זאת מתוך צורך פוליטי להביא חוק השתמטות שיפגע בביטחון המדינה ובחוסנה בזמן לחימה".

מכתב זה מגיע בהמשך להתכתשות ארוכה סביב חוק הגיוס. אמש, בהרב-מיארה שיגרה מכתב חריף למזכיר הממשלה, שבו טענה כי בהתנהלות הממשלה בנוגע לגיוס החרדים "יש משום המשך של הניסיון, שהוא חלק ממה שכונה 'הרפורמה המשפטית', להחליש את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה, לעקוף אותו ולפגוע באפשרותו לשמור על אינטרס הציבור ושלטון החוק. זאת, על רקע עמדת הממשלה לפיה ניתן להימנע בעת הזו מגיוס בני ישיבות ולהמשיך לשלם כספי תמיכות בהיקף דומה וכי עורך דין פרטי ייצג עמדה זו בפני בית המשפט".

עוד לפני כן, הממשלה ביקשה מבג"ץ דחייה במועד הגשת תגובתה לחוק הפטור מגיוס לחרדים - אותה ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן, אישר היום. עם זאת, אושרה דחייה של 16 יום בלבד ולא 20 ימים כפי שביקשה הממשלה - ולפיכך תצטרך להגיש את תשובתה ב-16 במאי.

מחאה נגד חוק הגיוס בירושלים
מחאה נגד חוק הגיוס בירושלים | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

בבקשת הארכה שהגיש מזכיר הממשלה יוסי פוקס, הוא טען כי הממשלה טרם הספיקה למנות עו"ד פרטי לייצוגה בדיון בעתירות נגד חוק הפטור מגיוס, לאחר שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הודיעה כי היא מאשרת למדינה ייצוג נפרד בבג"ץ, "בשל חג הפסח, וימי הזיכרון והעצמאות המצויינים בסמיכות לחג".

כמו כן, טען מזכיר הממשלה כי בימים שלפני פקיעת מועד הגשת התגובה, "התרחשו אירועים ביטחוניים משמעותיים אשר לא אפשרו התקדמות ממשית במתווה הגיוס המתגבש מול הגורמים הרלוונטיים". הוא הוסיף: "חג הפסח בפתח ויימשך עד ל-30 באפריל - היום שבו הממשלה אמורה להגיש את תשובתה לבג"ץ. רק לאחריו ניתן יהיה לשכור את שירותיו של עו"ד פרטי לייצוג הממשלה בעתירות, מבלי שעורך הדין יספיק להכין את התיק".

מזכיר הממשלה המשיך וכתב כי "לאחר החג מצויינים ימי הזיכרון והעצמאות, תקופה שבמהלכה ממילא הכנסת נמצאת בפגרה", ולכן הממשלה מבקשת ארכה עד ל-20 במאי להגשת התשובה, "שתכלול את מתווה הגיוס שהתגבש בממשלה". כמו כן, פוקס ציין כי במכתבו של רה"מ נתניהו מסוף מרץ שצורף לכתב התשובה מטעם המדינה, ביקש ראש הממשלה מבית המשפט "שלא לקבל החלטה בשאלת הגיוס ובשאלות הכרוכות בה במשך 30 יום, על מנת שיתאפשר לממשלה להשלים את עבודת המטה המקצועית בנושא ולהגיע להסכמות הנדרשות", מה שהממשלה לא הספיקה לעשות, לטענתה, בעקבות האירועים הביטחוניים האמורים.

בית המשפט העליון והכנסת בירושלים
בית המשפט העליון בירושלים

הממשלה, כזכור, כבר ביקשה וקיבלה מספר דחיות למועד האחרון לגיבוש הסכמות בסוגיית הגיוס, האחרונה שבהן הייתה ארכה של כ-30 ימים שביקש ראש הממשלה בנימין נתניהו מבג"ץ, עד ל-30 באפריל. הדיון בעתירות בבג"ץ בנושא חוק הפטור מגיוס לחרדים יתקיים ב-2 ביוני בשעה 9:00, בהרכב מורחב של תשעה שופטים: ממלא-מקום נשיא העליון השופט עוזי פוגלמן, והשופטים יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ.