"זה היה להתעורר כל יום בחדר העריכה ולחיות את 7 באוקטובר מחדש"
3 שנים אחרי טבח השבת השחורה, הבמאי יריב מוזר חוזר לעבודה הסבוכה על סרטו התיעודי על מסיבת ה"נובה", "עוד נחזור לרקוד" - עליו זכה בשנה שעברה בפרס האמי. בריאיון ל"שיחת היום", סיפר מוזר על תהליך היצירה המטלטל, הצטרפותו לזירה הפוליטית ולמפלגתו של גדי איזנקוט, והעבודה באמריקה בעידן עוין לישראל: "היהודים כאן חיים באומללות, הם רדופים". צפו בקטע המלא
במלאת 3 שנים לטבח 7 באוקטובר: במאי הקולנוע הישראלי יריב מוזר חזר לעבודה המורכבת על סרטו התיעודי "עוד נחזור לרקוד" - עליו זכה בשנה שעברה בפרס האמי - בריאיון ל"שיחת היום".
עבורו, היציאה לעבודה על הסרט - שעוסק בשורדי טבח פסטיבל הנובה - הייתה מתוך תחושת שליחות לאומית ועיתונאית. זו דרשה צלילה מפרכת אל תוך עדויות השורדים והתמודדות יומיומית עם המחיר הנפשי הכרוך בהנצחת הטרגדיה בחדר העריכה. "ניסינו לבנות את זה פשוט מנקודות המבט של השורדים עצמם, וזה היה להתעורר בחדר העריכה כל יום במשך כמעט שנה ולחיות את 7 באוקטובר מחדש", משחזר מוזר את תהליך העבודה הממושך.
כתבות נוספות ממדור תרבות ובידור:
במקביל לעבודתו הקולנועית, בשנה האחרונה זוהה הקולנוען גם עם הזירה הפוליטית, כשהצטרף בספטמבר שעבר לרשימת מקימי מפלגתו החדשה של גדי איזנקוט, "ישר!". "אני מרגיש שאני פשוט לא הולך בזרם של שאר היוצרים שמאוד מזוהים עם השמאל הרדיקלי", הוא מסביר את בחירתו שלא לחתום על עצומת האמנים למען יוצרי הסרט התיעודי "נז"א", יובל אברהם ורחל שור.
עם זאת, מוזר אינו נרתע מלהביע ביקורת נוקבת על ניסיונות הפגיעה בחופש הביטוי, בפרט על רקע קריאותיו של שר התרבות מיקי זוהר לשלול את אזרחותם של שני היוצרים הנ"ל. "למה אנחנו כל כך מפחדים מכל דבר שקשור לחופש ביטוי? זה לא ברור לי", אמר.
לצד פועלו בישראל, מוזר חווה מקרוב את תפיסת המדינה בחו"ל כמרצה לקולנוע באוניברסיטאות בארצות הברית, על רקע החרפת האנטישמיות וההפגנות הפרו-פלסטיניות ברחבי המעצמה. "השאלה הראשונה ששאלתי בשיעור הראשון - מה אתם יודעים על ישראל? ותנחשי מה, כל התשובות שלהם היו שליליות ועטופות בדימויים שליליים וקשים", אמר על העבודה מול הסטודנטים האמריקאיים. תמונת המצב הזו משתקפת לדבריו גם בתחושת הביטחון האישי של הקהילה: "היהודים כאן חיים באומללות, הם רדופים, מצניעים את מגן הדוד שלהם".
