בשל פגמים בחקיקה: בג"ץ בצו על תנאי נגד חוק התקשורת של קרעי
הרכב של שלושה שופטים, בראשות נשיא העליון עמית, השהה את כניסת החוק לתוקף עד להודעה אחרת, וקבע כי על הממשלה להשיב עד 7 בינואר מדוע לא יבוטל. בארגון העיתונאים בירכו: "הישג חשוב במאבק על הדמוקרטיה ועל עיתונות חופשית"
בג"ץ הוציא היום (חמישי) צו על תנאי נגד החוק החלשת התקשורת של השר שלמה קרעי, בשל "פגמים בהליך החקיקה", והשהה את כניסתו לתוקף עד להודעה אחרת. הרכב של שלושה שופטים, בראשות נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, קבע כי על הממשלה להשיב מדוע לא יבוטל החוק, לא יאוחר מ-7 בינואר 2027. "בשלב זה, ומטעמי מיקוד הדיון, לא מצאנו ליתן צו על-תנאי ביחס להוראות חוק התקשורת לגופן", כתבו השופטים בהחלטתם.
בארגון העיתונאים בירכו על החלטת בג"ץ: "ארגון העיתונאים והעיתונאיות שעתר נגד חוק התקשורת באמצעות עו״ד אמיר בשה יחד עם שורה של שותפים, מברך על החלטת הביניים של בג״ץ להשהות את כניסת החוק לתוקף ולהוציא צו על תנאי המורה למשיבים להסביר מדוע לא יבוטל בשל הפגמים הנטענים בהליך חקיקתו. זהו הישג חשוב במאבק על הדמוקרטיה ועל עיתונות חופשית".
"ההחלטה לעצור את כניסת החוק לתוקף ולבחון את הפגמים בהליך חקיקתו בהרכב מורחב של תשעה שופטים היא צעד משמעותי, שאנו בארגון העיתונאים והעיתונאיות מברכים עליו", הוסיפו, "עצמאות התקשורת וזכות הציבור לדעת הן אבני יסוד בדמוקרטיה. אנו נמשיך להיאבק נגד חקיקה הפוגעת בהן ולמען יכולתם של עיתונאים ועיתונאיות לפעול בחופשיות ללא מורא".
כזכור, לפני כחודש מסרה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה את עמדתה לבג"ץ, וכתבה כי "נדרש צו ביניים שיעצור את הפגיעה הקשה בשוק התקשורת החופשית שתיגרם על ידי החוק". בנוסף טענה היועמ"שית כי החוק השנוי במחלוקת של השר "התקבל בהליך משובש וכולל צבר קיצוני של פגמים מהותיים".
תגובתה של בהרב-מיארה הוגשה לבג"ץ לאחר שכבר בחודש יולי הוציא בג"ץ צו ארעי בעתירות נגד החוק, וקבע כי הוראות החוק שתחולתן מיידית לא ייכנסו לתוקף עד למועד ההחלטה בבקשות למתן צו ביניים בעניין. "העתירות מעלות טענות כבדות משקל הן בעניין הליך חקיקתו של חוק התקשורת והן בעניין חלק מההסדרים שנקבעו בחוק התקשורת או בוטלו מכוחו", קבע השופט עופר גרוסקופף בהחלטתו.
"בהתחשב בהיקף השינויים שנערכו במסגרתו והשפעתו הצפויה על שוק התקשורת, אף קיים חשש כי לאחר כניסתו לתוקף יהיה קשה "להשיב את הגלגל לאחור", הוסיף גרוסקופף, אך בהינתן שהתחולה של עיקר הוראות חוק התקשורת אינה מיידית, הוא לא הוציא צו ארעי לגבי החוק בכללותו.
החוק, המבקש לשנות מהיסוד את פני שוק התקשורת בישראל, הגיע לשלב ההכרעה לאחר הליך חקיקה מזורז ושנוי במחלוקת. הרפורמה כוללת את ביטולן של המועצה לשידורי כבלים ולוויין והרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, והחלפתן בגוף מפקח מצומצם. בנוסף, החוק מבטל חסמים רגולטוריים משמעותיים, מיטיב עם ערוץ 14 הנאמן לממשלה מקל על מתן רישיונות שידור ומאפשר הרחבה של בעלויות צולבות בגופי התקשורת.