המקור המודיעיני בריאיון: "סיפרתי לנתניהו על החומרים שהעברתי"

דניאל גרינברג, שעומד במוקד פרשת ההתערבות בבחירות שהובילה למעצר פעילי רע"מ, מספר בריאיון לחדשות 13 על הטלפון שקיבל מח"כ ערבי ערב פתיחת הקלפיות ("אמר לי שיש ערימות של כסף בנגב"), דרך החיבור של ראש הסגל בלשכת רה"מ לעוזר המפכ"ל - ועד השיחה עם נתניהו יומיים אחרי הבחירות

צילום תמונה ראשית: פייסבוק, שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים/יונתן זינדל, פלאש 90
זמן צפייה: 05:24

דניאל גרינברג, המכונה "המקור המשטרתי" בפרשת ההתערבות בבחירות ("גניבת הבחירות"), חושף הערב (שלישי) בריאיון בלעדי לחדשות 13 פרטים חדשים על הקשר עם ראש הממשלה בנימין נתניהו לפני הבחירות ואחריהן, וכן על השיחה המשולשת עם ראש הסגל בלשכת רה"מ וראש המטה של המפכ"ל  - שהובילה למעצרם של פעילי רע"מ. למרות שהתיק נגד הפעילים צפוי להיסגר, גרינברג מבהיר כי אינו מתחרט על מעשיו.

בריאיון מתאר גרינברג כיצד שוחח עמו נתניהו "יום או יומיים אחרי הבחירות", על רקע הטענות לאי-סדרים בקלפיות והבקשות שהוגשו בנושא. "הוא שאל אותי דברים כי דיברו על כל מיני זיופים שהיו בדרום, ואז הוא שאל אותי: 'מה אתה אומר?' והתייעץ איתי", אמר גרינברג. לדבריו, באותה שיחה הוא עדכן את ראש הממשלה על המידע שמסר למשטרה: "אמרתי לו על החומרים שאני העברתי. הוא אמר: 'בוא נחכה, נראה מה יהיה'".

גרינברג מגולל בריאיון כיצד הגיע אליו המידע המודיעיני ערב הבחירות. "יום לפני יום הבחירות אני מקבל טלפון, ואומר לי חבר כנסת ערבי בכיר: 'תשמע, מתחוללת פה זוועה. לא ייאמן מה שקורה'", סיפר. "הוא הסביר לי שיש תנועה גדולה מאוד של כספים שהגיעה לנגב, ערימות של כסף. אני אומר לו: 'אוקיי, מה אתה רוצה ממני?', והוא אמר לי: 'תשמע, צריך לעשות עם זה משהו, לא יעלה על הדעת'. הוא שלח לי שלושה שמות עם מספרי טלפון, ואמר לי שהם מסרו לו את החומרים האלה ומתכוננים מחר בבוקר לחלק כספים עבור כל מיני בוחרים - 'שימו עין'. היו 15 שמות, מתוכם הם הגדירו שלושה כמובילים ברע"מ".

בהמשך הסביר גרינברג מדוע בחר להעביר את המידע דרך ראש הסגל בלשכת נתניהו, עדו נורדן, שאותו פגש שבועיים קודם לכן: "קיבלתי את זה, פתאום זה עף לי לפרצוף. אמרתי: מה אני עושה? ואז אמרתי רגע, פגשתי את נורדן לפני שבועיים. לא הכרתי אותו עד אז. ככה אקצר את כל ההליכים. הרמתי לו טלפון, הוא שאל אותי מה הסיפור. אמרתי לו: 'תשמע, יש חומר על טוהר הבחירות. איך אני מעביר את זה למשטרה?'. הוא אמר לי: 'חכה, אחזור אליך'".

לדברי גרינברג, החיבור לצמרת המשטרה היה מהיר במיוחד: "הוא חזר אליי אחרי כ-15 דקות, ועל הקו היה ראש המטה של המפכ"ל. אמרתי לו שיש חשד לפגיעה בטוהר הבחירות. הוא אמר: 'תעצור, תעצור, אדאג שידברו איתך'. אחרי שעה-שעה וחצי התקשרו אליי ארבעה אנשים, וסיימתי להעביר להם את החומרים". הוא הוסיף כי במשטרה ידעו היטב שהוא עובד לשעבר במשרד ראש הממשלה: "תקשיב, לא יעזור כלום. יועץ בכיר לשעבר למנכ"ל - זה קצת יותר מעובר אורח ברחוב".

הקשר הראשוני עם נורדן ועם נתניהו עצמו נוצר, לדברי גרינברג, שבועיים לפני הבחירות באירוע בצפון. "ב-15 באוקטובר הייתי בירכא אצל חבר. הוא אמר לי: 'תישאר עוד שעה-שעתיים, ראש הממשלה יגיע'. הוא הגיע, ישבתי בקהל עם החברים הדרוזים שלי, ובסוף האירוע ירדנו למרתף - שם החביאו את נתניהו", סיפר גרינברג. "הוא שאל אותי: 'מה קורה בחברה הערבית?'. אמרתי לו: 'שמע, מה קורה? תהיה סמטוחה. הערבים ימליכו את המלך החדש'. הוא שאל - ונתתי תשובות". כאמור, יומיים לאחר הבחירות השניים שוחחו שוב, אז שיתף גרינברג את ראש הממשלה בחומרים שהעביר למשטרה.

עדו נורדן, מ"מ ראש הסגל של נתניהו
עדו נורדן, מ"מ ראש הסגל של נתניהו

גורמים במשרד רה"מ: גרינברג התפטר לאחר שהתחזה לבכיר ביטחוני

בתוך כך, הערב פורסם לראשונה בחדשות 13 כי גורמים במשרד ראש הממשלה טענו כי גרינברג התפטר מתפקידו במשרד לאחר שהתחזה לבעל תפקיד אחר בפני שב"כ. לפי הגורמים, גרינברג הציג את עצמו כ"נציב קבילות סייענים" והשתתף בישיבות עם גורמים בשב"כ. עם זאת, לפי הגורמים, כדי שלא יינקט נגדו הליך משפטי - הוא התפטר מתפקידו.

עו"ד אביחי יהוסף, בא כוחו של גרינברג, מסר בתגובה לטענות: "נדמה כי בפרשה זו השערות הפכו לעובדות, שמועות הפכו לממצאים, והניסיון לייצר כותרות גובר על החובה העיתונאית הבסיסית לברר את העובדות לאשורן. הניסיון המתמשך לנבור בעברו של מרשי, לאתר כל פרט הנוגע אליו ולהעניק לו פרשנות מחשידה, מלמד יותר מכל על האג'נדה המנחה את העיסוק התקשורתי בעניינו".

עוד הוסיף עו"ד יהוסף כי "העובדה שמרשי נקלע למוקד הסיקור התקשורתי אינה מעניקה לאיש היתר להפוך כל טענה בלתי מבוססת לפרשה ציבורית חדשה. מוטב היה שהעיסוק במרשי יתבסס על עובדות מוכחות ולא על ניסיון מתמשך להתאים את המציאות לנרטיב שנקבע מראש".

אמש שוחח המפכ"ל דני לוי עם היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, וביקש ממנה לחזור בה מהחלטתה להקפיא את הבדיקה המשטרתית הפנימית בנוגע להתנהלות המשטרה ביום הבחירות. לוי הפציר בה לאשר הקמת ועדת בדיקה מזורזת: "הארגון שלי בטלטלה, אני רוצה ועדת בדיקה שתוך ימים תסיים את עבודתה".

במקביל, נחשפת זהות הגורם שהניע את הפעילות בשטח: ניצב-משנה רותי האוסליך, ראש מחלקת חקירות בחטיבת החקירות והמודיעין, היא הקצינה שהנחתה בהודעת טקסט את מקביליה במחוז הדרומי לצאת לפעולה – וזאת לאחר שאנשי המחוז העלו שאלות באשר למהימנות המקור המודיעיני. גורמים במחוז דרום הבהירו בתגובה: "פעלנו כפי שנדרשנו על-פי פקודות המשטרה".

מוקדם יותר אתמול הודיע המפכ"ל כי הטיל על סגנו, ניצב יאיר חצרוני, לבדוק את האירועים ולהגיש מסקנות בתוך שבוע. אלא שעות ספורות לאחר מכן התערבה היועמ"שית, בתיאום עם פרקליט המדינה עמית איסמן, והורתה להקפיא את הבדיקה הפנימית עד לקביעת מתכונת בירור מסודרת. כעת שוקלת בהרב-מיארה להעביר את הטיפול למחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) בשל חשד לפלילים.

אם תיפתח חקירת מח"ש, צפוי ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה, עדו נורדן, לקבל זימון למסירת עדות. כמו כן, בפרקליטות ובייעוץ המשפטי לממשלה צפויים לבחון כמה סוגיות מרכזיות. הסוגיה הראשונה נוגעת למהימנות המקור, כלומר האם המקור המשטרתי, דניאל גרינברג, מסר מידע כוזב, והאם חשף בפני המשטרה את עברו כעובד משרד ראש הממשלה וכיועץ של מפלגת הליכוד. הסוגיה השנייה נוגעת להתנהלות הדוברות, ובפרט לשאלה מדוע מיהרה המשטרה להוציא הודעות לתקשורת בבוקר הבחירות על מעצר פעילי רע"מ. במשרד המשפטים סבורים כי לא היה צורך בהודעות אלו, וכי האופן שבו פורסמו מעלה חשד לשיתוף פעולה פוליטי בין המשטרה ללשכת ראש הממשלה.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, מפכ"ל המשטרה רב-ניצב דני לוי
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, מפכ"ל המשטרה רב-ניצב דני לוי | צילום: שיר תורם, יונתן זינדל / פלאש 90

מה הוביל למעצרים?

התמונה המצטיירת מעדויות המעורבים חושפת פערים משמעותיים בין גרסת המקור לגרסת המשטרה. לפי גרסתו של דניאל גרינברג, חבר כנסת ערבי בכיר (שזהותו לא נחשפה) העביר לו יום לפני הבחירות חומר מפליל על 15 פעילי רע"מ המחלקים כספים. גרינברג טוען כי פנה לראש הסגל עדו נורדן בבקשת עזרה, ונורדן יצר קשר עם לשכת המפכ"ל, ומשם חובר לראש אגף החקירות. עוד הוא מוסיף כי מסר לחוקרת רק שלושה מתוך 15 השמות, ומאותו רגע ניתק מגע ולא נפגש עם חוקרים.

מנגד, במשטרה מציגים גרסה שונה בתכלית: בלהב 433 מציינים כי בתיק לא היה כל מידע מודיעיני נוסף מעבר לשיחת הטלפון שהתקבלה ערב הבחירות. במשטרה מסבירים כי בערב הבחירות התקבלה החלטה על חיפושים ומעצרים, וחטיבת החקירות העבירה את ההוראה לביצוע במחוז הדרומי. בניגוד לטענתו של גרינברג על ניתוק מגע, גורמים במשטרה טוענים כי הוא נפגש עם אנשיהם פעם נוספת, יום לאחר הבחירות.

כמו כן, במשטרה עצמה נשמעת ביקורת על האופן שבו נוהל האירוע, וגורמים בארגון תוהים מדוע לא בוצעו מעקבים סמויים כדי להתחקות אחר מסלול הכסף לפני ביצוע המעצרים. באגף החקירות הגיבו לטענות ומסרו: "התבצעו מעצרים כדי לסכל את הפעילות".

הפרסומים עוררו תגובות חריפות באופוזיציה: ראש שב"כ לשעבר וח"כ יורם כהן ("ישר") פנה רשמית ליועמ"שית בדרישה להורות למח"ש לפתוח בחקירה פלילית נגד בכירי המשטרה ואנשי לשכת רה"מ, ולפעול מיידית לשימור הראיות. כהן מסר כי "החשש כי סמכויות האכיפה של המדינה הופעלו לקידום אינטרסים פוליטיים בעיצומו של יום הבחירות מחייב בירור יסודי, עצמאי ובלתי תלוי".

יו"ר הדמוקרטים, ח"כ יאיר גולן, האשים את המפכ"ל בניסיון טיוח ובהפרת הנחיות היועמ"שית. לדבריו, "מדובר בניסיון פלילי לחבל בתוצאות הבחירות ובאמון הציבור בהן, שנוהל מלשכת ראש הממשלה... המפכ"ל אינו קבלן ביצוע של נתניהו, והמשטרה אינה רכושו של השלטון".

ראש האופוזיציה, יאיר לפיד, החריף את הטון ואמר כי "ככל שמצטברים עוד ועוד פרטים מתברר שזה לא היה ניסיון לשבש את הבחירות - זה היה ניסיון הפיכה". ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) הצטרף לביקורת, כינה את האירועים "התנהלות מאפיוזית שמסכנת את יסודות הדמוקרטיה", וקרא ליועמ"שית ולפרקליט המדינה לפתוח בחקירה פלילית לאלתר: "איש אינו מעל החוק, גם לא נתניהו".