משבר ההתפלה: רשות המים הסתירה את כישלון ניסוי הרעלים בים
פרסום ראשון: בשיאו של משבר ההתפלה, כשרשות המים טענה כי שפיכת הרעלים מול חוף אשקלון לא סיכנה את הים, הוועדה הממשלתית להטלת פסולת קבעה בדיון סגור שנזק כזה בהחלט אפשרי. בניגוד להמלצתה, איסור הדיג באזור לא הוטל במועד הניסוי - אלא רק בערב שלמחרת. והאצות? הן לא נעלמו מהשטח
פרסום ראשון: יותר מחודש עבר מאז שרשות המים יזמה שפיכת רעלים לים מבלי לעדכן את הציבור, בניסיון להדביר את האצות ששיבשו את הפעלת מתקני ההתפלה - והערב (חמישי) פורסם במהדורה המרכזית כי לא רק שהניסוי נכשל, אלא אף גרם לסיכונים שהוסתרו בזמן אמת מהציבור.
הוועדה הממשלתית להטלת פסולת דנה בממצאים ועמדה על כך שהניסוי העלה חששות כבדים. בעוד שרשות המים טענה כי אין סכנה לים, לוועדה עצמה הוצג מצב הפוך לחלוטין. בעקבות זאת, הוועדה המליצה לאסור את הדיג לאלתר, אך משרד החקלאות הגיב באיחור להנחיות. מהנתונים עלה כי אישור הטלת החומרים ניתן באמצעות דיון בזום, כחצי שעה בלבד ממועד שליחת החומר אל חברי הוועדה. המשרד להגנת הסביבה הודה כי שפיכת הרעלים לא צלחה וכי בידיו דו"ח שטרם פורסם לציבור המפרט את כישלונות הניסוי והשלכותיו.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "עקב הצורך בִּפְעולה מיידית לבקשת רַשות המים, התגייסה הוועדה לבחינת הבקשה בלו"ז הדחוף שאליו נדרשה. גם בלוחות זמנים אלה, נשמרו אמות המידה המקצועיות תוך הצגת מלוא המידע לחברי הוועדה, ושמירת האינטרסים הציבוריים שעליהם היא אמונה. דו"ח תוֹצְאוֹת הניסוי התקבל ויפורסם בהקדם. מבחינה ראשונית עולה כי הניסוי לא הביא לשינוי הנדרש בטיפול באצות, ומנגד לא נמצאו עדויות לפגיעה בסביבה הימית".



בחודש שעבר פורסם בחדשות 13 כי רשות המים יזמה הטלה של חומרי הדברה רעילים, בהם נחושת גופרתית במינונים גבוהים פי 27 מהתקן בכמות גדולה אל הים, כקילומטר מול חופי אשקלון - בניסיון לחסל את האצות המשביתות את מתקני ההתפלה. מדובר בשילוב בין שלושה חומרים - Copper Sulphate Pentahydrate, Aluminium Sulphate ו-Sodium Percarbonate - שמגע עמם עלול לגרום נזקים חמורים, בעיקר לעיניים. החומרים הוטלו באמצעות מטוס של חברת "כימניר" לאורך 9 קילומטרים, עד קילומטר בודד מקו החוף שמול אשקלון, במרחק של כמה קילומטרים מחוף זיקים המוכרז לרחצה.
הפעולה בוצעה במסגרת ניסוי, מבלי שהגורמים הרלוונטיים עודכנו מראש, ומבלי שרשות המים דיווחה לציבור על המתרחש. כעת נבחנות ההשלכות, בין השאר על בטיחות הדיג באזור. יצוין כי משרד הבריאות מבצע ניטור של איכות מי הרחצה בחופים מוכרזים, אבל מדובר בבדיקה בקטריאלית בעיקרה - והיא לא מהווה תחליף לדיגום כימי ייעודי באירוע כזה.

בעקבות זאת, במשרד הבריאות ממליצים על איסור דיג באזור שבו הוטלו הרעלים: "יש לאכוף איסור דיג ברדיוס הטיפול ובאזור החיץ (Buffer zone) של הקילומטר הראשון מהחוף. ההמלצה לאסור את הדיג גם באזור החיץ נובעת הן מהדינמיות של זרימת המים שנצפתה ביום הטיפול הראשון, והן מהעובדה שאין מידע מספק לגבי זני האצות. קיים סיכוי, שייתכן שמדובר באצות המסוכנות לאדם (כמו Microcystis ו-Cylindrospermopsis), שקיימות גם באזור הים התיכון, וזנים אלו מכילים Cyanotoxins, שהינם גורמים לנזקים בין היתר לכבד ולגירויים שונים. מומלץ לשקול כי האיסור יוארך מעבר לימי הטיפול ויוסר רק לאחר הצגת תוצאות ניטור רקמות המעידות על חזרה לערכי רקע תקינים".
ממשרד האנרגיה ורשות המים נמסר כי "אין שום חומר שמסכן את בריאות הציבור. חופי הרחצה בטוחים לשימוש. ועדת ההיטלים הכוללת נציגי משרד הבריאות והחקלאות אישרה שימוש בחומרים המאושרים לשימוש במי שתייה ואינם מהווים סכנה לבריאות הציבור, או לסביבה הימית, במטרה להחזיר את מתקני ההתפלה לפעילות מלאה".

בתוך כך, באותו יום הראו תמונות לוויין כי אין שיפור בפריסת האצות בים התיכון, שעלולות להמשיך להתפשט ולהגיע לחופי הצפון עד אזור חיפה במהלך היומיים הקרובים - ולסכן גם את מתקן ההתפלה בחדרה. למרות זאת, משרד האנרגיה והתשתיות ורשות המים הודיעו כי משק המים "פועל בשגרה מלאה", והוסיפו כי גם מתקן ההתפלה שורק א' חזר לפעילות. עוד נמסר בתום הערכת מצב שהתקיימה יחד עם ראשי משק המים, בראשות שר האנרגיה אלי כהן, כי אספקת המים למשקי הבית ולחקלאות ממשיכה כסדרה.
"על רקע תופעת הטבע החריגה שגרמה להשבתה חלקית בפעילות מתקני ההתפלה, משק המים פועל כבשגרה", צויין בהודעת המשרד. "על רקע היקף הייצור המוגבר של המים, מתבצע מילוי של המאגרים. בנוסף, הגברת השאיבה מקידוחים ומהכנרת, מבטיחה את אספקת המים באופן רציף למשקי הבית ולחקלאות. במקרים בהם יש תקלות נקודתיות, מוקד רשות המים זמין וערוך לתת מענה מיידי"

בהקלטות שנחשפו יום קודם לכן במהדורה המרכזית, מתוך דיון סגור, בכיר ברשות המים הודה שאין לו מושג מתי ייעלמו האצות הצפופות מהים התיכון - והזהיר ממחסור באספקת המים לאורך זמן, שיחייב החלטות קשות. "שורק 1 שהוא התורם הגדול למערכת לקראת 3 בבוקר ירד מהפרק, אז אנחנו כרגע עם שווה ערך פחות או יותר למתקן אחד", אמר בדיון דני לקר, מנהל אגף החירום ברשות המים, "זה כבר קורה מעל 12 שעות, מי שחובש כיפה שיתפלל חזק שהרצף הזה יימשך. לא מצליחים להבין מה קורה בסיפור האצות, האצה לא מוכרת, היא לא הייתה בארץ לפחות 30 שנה. הציפייה הייתה שהאצות ישקעו או יזרמו עם המים".
"אני מקווה שהדבר הזה הולך להיעלם לנו מהחיים אבל יש תרחיש לא בלתי סביר בכלל שאומר שאנחנו נגררים עם האירוע הזה עוד תקופה", הוסיף, "יהיה ניהול ביקושים לתקופה ארוכה. מעין תצורת חירום שבה כל כמה שעות מקבלים החלטות: אספקה סדירה לצד כל מיני שיבושים". משתתפת אחרת בישיבה הוסיפה: "אני מרגישה שכבר לא מאמינים לא לנו או לאף אחד. אני חושבת שרשות המים צריכה להתכנס ולהוציא משהו ברור יותר לציבור, השקיפות לקויה לגמרי".


הדברים הגיעו לאחר שמתקן ההתפלה שורק א', החשוב ביותר במערכת, שוב יצא אתמול מכלל פעילות, לאחר שערכי הזיהום בסביבתו עלו מחדש, והשאירו בפעילות בתפוקה חלקית רק את המתקנים שורק ב' ופלמחים - המהווים מתקן "שלם" אחד מתוך חמישה.

