תחקיר "טיים": כך ניהלה ישראל את הזרמת המיליארדים מקטר לעזה
מסמכים שנחשפו במגזין האמריקני מראים כי ישראל לא רק אישרה העברה של כ-2 מיליארד דולר לרצועה, אלא ניהלה את המנגנון בפועל והפצירה בקטר להמשיך גם תחת אש. וגם: מכתב התודה של ראש המוסד לשעבר יוסי כהן לדוחה והבקשה של ברנע, שבועיים לפני 7.10
ככל שמועד הבחירות ב-27 באוקטובר מתקרב, ראש הממשלה בנימין נתניהו מנסה להתנער מאחת מהמדיניות השנויה ביותר במחלוקת שלו: הזרמת קרוב לשני מיליארד דולר מקטר לרצועת עזה במשך יותר מעשור. אלא שמסמכים שנחשפו במגזין TIME, הכוללים התכתבויות של בכירי מערכת הביטחון הישראלית עם הנהגת קטר, מגלים כי ישראל מילאה תפקיד ישיר ופעיל בהרבה בתוכנית התשלומים מכפי שנתניהו הודה בפומבי. בלשכת ראש הממשלה סירבו להגיב לתחקיר.
מהתחקיר עולה כי החל מ-2012 אישרה ממשלת נתניהו מנגנון שהעניק לישראל שליטה ישירה בסיוע הקטרי - החל מאספקת דלק ומזון ועד קביעת המשפחות הפלסטיניות שיקבלו סיוע כספי של 100 דולר בחודש. בעוד שבפומבי תקפו פוליטיקאים ישראלים את דוחה על מימון חמאס, בחדרי חדרים ביקשה ישראל להמשיך בהעברות. בעקבות הזעם הקטרי, נחתם ב-2018 הסכם רשמי משולש בין ישראל, קטר והאו"ם להסדרת המימון תחת פיקוח ישראלי.
המסמכים חושפים עד כמה לחצה ישראל להמשיך בהזרמת הכספים. ב-2020 שלח ראש המוסד דאז, יוסי כהן, מכתב תודה לאמיר קטר תמים בן חמד אל-ת'אני: "זוהי הזדמנות מצוינת להביע את תודתנו והערכתנו למאמצי הסיוע ההומניטרי שמדינת קטר סיפקה. ללא ספק, מאמצים אלו מילאו תפקיד מכריע בשיפור המצב ההומניטרי בעזה ובהבטחת היציבות והביטחון באזור". באותה שנה הפציר גם נציג המל"ל בממשלת נתניהו בקטרים להמשיך בהעברות הכספים אך ורק דרך השגריר מוחמד אל-עמאדי.
בנט כינה זאת "פרוטקשן" - והמשיך במדיניות
המחויבות של ממשלת נתניהו למדיניות נמשכה גם כשנשיא הרשות הפלסטינית אבו מאזן קיצץ במשכורות בעזה ב-2018, ואנשי ביטחון ישראלים הובילו מזוודות מזומנים קטריים לרצועה. נפתלי בנט, אז שר החינוך, תקף את המהלך וכינה אותו "דמי פרוטקשן", אך כשנכנס לתפקיד ראש הממשלה ב-2021 הפסיק רק את העברת המזוודות והותיר את זרם הסיוע הקטרי הרחב על כנו. "אין שום בעיה, אנחנו רוצים להמשיך עם זה כפי שזה", אמר אז נציג ישראלי לשליח של נשיא ארה"ב לשעבר ג'ו ביידן.
ב-2023, עם התגברות המתיחות הביטחונית, ביקשה קטר לשנות את המודל כך שהאזרחים בעזה לא יהיו תלויים בחמאס או בישראל, שמחזיקים יחד ב"ברז" הכלכלי. ואולם, ממשלת נתניהו התעקשה לשמר את המנגנון הקיים. שבועיים בלבד לפני מתקפת 7 באוקטובר נסע ראש המוסד דוד ברנע לדוחה וביקש להאריך את המימון בחודשיים נוספים, מתוך תפיסה שהכסף מותיר לחמאס "מה להפסיד". בקטר הסכימו, אך הבהירו כי זו הפעם האחרונה.
קטר מאשימה: "ישראל בדקה ואישרה את המוטבים"
מתקפת הפתע הרצחנית של חמאס ב-7 באוקטובר שמטה את הקרקע תחת הקונספציה הישראלית. בקטר דחו בתוקף את הטענות כי כספם מימן את הטבח, והפנו אצבע מאשימה לירושלים.
"כל הסיוע הכספי של קטר בעזה הופנה לאזרחים דרך מנגנונים שתואמו עם הרשויות הישראליות, ועבר דרך ישראל", מסר דובר לשכת התקשורת הבינלאומית של קטר ל-TIME. "אם מימון כלשהו הגיע לחמאס, האחריות מוטלת על ישראל, שפיקחה על האספקה ויצרה את המנגנון". דיפלומט המעורה בפרטים חיזק את הטענה ואמר כי ישראל היא זו שבדקה ואישרה את רשימות מקבלי הכספים: "אם הכסף הגיע לידיים הלא נכונות, זה בגלל הישראלים".
"זה היה כישלון מדיניות מצידנו שנולד מכוונות טובות שכמה ראשי ממשלה המשיכו להפעיל", סיכם בכיר לשעבר במערכת הביטחון הישראלית. "אבל נתניהו היה ללא ספק במרכזו. הוא זה שקידם והאיץ את התוכנית, וממשלתו הייתה אחראית על האופן שבו נוהלה".
מבקריו של נתניהו טוענים כי המדיניות נועדה לחזק את חמאס כדי להחליש את הרשות הפלסטינית ולמנוע הקמת מדינה פלסטינית – אסטרטגיה שנתניהו עצמו התייחס אליה לכאורה בישיבת סיעת הליכוד ב-2019. נתניהו, שמצוי לאחרונה תחת ביקורת גם סביב פרשת "קטרגייט" שבה יועציו קיבלו לכאורה כסף לניהול קמפיין תדמית עבור קטר, הכחיש בריאיון ל-TIME ב-2024 כי אמר את הדברים. לדבריו, המטרה הייתה הומניטרית בלבד: "רצינו לוודא שלעזה יש ממשל אזרחי מתפקד כדי למנוע קריסה, כאוס ומחלות".