יוצאים לחופש? כך תימנעו מחשבון סלולר מנופח בחו"ל

ריק

פתיחה

אם מביטים בעניין מבחוץ לרגע - כמעט כולנו בעלי שליטה מרשימה על הטלפונים החכמים שלנו. גם מי שמכיר רק את הפונקציות הבסיסיות, בעצם מכיר די הרבה. אבל ברגע שמוציאים אותנו מהארץ, כמעט כולם (להוציא אנשי עסקים וכאלה שטסים לעיתים תכופות) הופכים להדיוטות שלא מסתדרים עם המכשיר ה&#@*^ הזה. כל השנה, ובמיוחד בחודשי הקיץ ובחגים, אנחנו שומעים על עוד חברים שחזרו מהנכר וגילו שמחכה להם חשבון סלולר מנופח שהם בכלל לא ציפו לו.

חברות הטלפוניה לא ששות לנדב את הידע הדרוש להימנעות מכך - הרי הן אלה שגוזרות את הקופון. זה מצער, כי לא לשם כך אתם משלמים, אז אתם נדרשים לקחת את העסק לידיים. להלן מדריך פשוט שעובר על כל הנקודות המרכזיות שצריך לזכור כשטסים עם טלפון חכם: לפני הטיסה, במהלכה, וכשנוחתים בחו"ל.

לפני הטיסה

אם אתם נוסעים לנופש קצר במלון, ייתכן ואתם לא מתכננים להשתמש בטלפון בכלל חוץ מבמקרי חירום. אבל אם אתם נוסעים לפרק זמן ארוך, או למקום בו תזדקקו לשימוש תכוף בטלפון, כדאי לשקול קניית חבילת חו"ל מהמפעילה הסלולרית שלכם.

בדרך כלל מדובר בתשלום מראש עבור חבילה של דקות שיחה, מספר מסוים של מסרונים, וגם כמות מסוימת של מידע לשימוש באפליקציות מבוססות אינטרנט, שיהיה זמין לכם. המחיר לרוב גבוה מזה שאתם משלמים כדרך קבע עבור השירותים הללו בארץ, אך נמוך משמעותית מהמחיר שתשלמו אם תשתמשו בהם בחו"ל ללא חבילה שקניתם מראש. חישבו האם תזדקקו לדקות שיחה, מסרונים וגלישה באינטרנט, וכמה, וצלצלו לנציג מכירות של המפעילה הסלולרית כדי לקבל הצעה שמתאימה לכם.

החלופה לחבילה כזו היא קניית כרטיס סים מקומי במדינה שבה נחתתם. פרטים על כך בהמשך.

במהלך הטיסה

עכשיו כשאתם באוויר, בדרך לארץ זרה, והטייס הדליק את נורת החיווי שאומרת שאפשר להסיר את החגורות, הגיע הזמן להדליק שוב את הנייד ולהכין אותו לנחיתה.

אם לא רכשתם חבילת חו"ל מראש, חשוב לוודא שהמכשיר לא ישתמש ברשתות התקשורת המקומיות. סמארטפונים, כשמם כן הם - חכמים, וזה אומר שהם מתחברים לאינטרנט גם כשאתם לא מבקשים מהם. מכירים את הודעות ה"פוש"? כשהמכשיר מודע לכם שקיבלתם אימייל חדש או שתייגו אתכם בפייסבוק? זה המכשיר שלכם מתחבר לאינטרנט ביוזמתו ומושך מידע. והוא עושה את זה כל הזמן. בארץ זה לרוב לא מדגדג יותר מדי את החשבון שלכם, אבל בחו"ל זה יכול לעלות הרבה כסף.

ראשית נבטל את שירותי הנדידה (Data Roaming). זה בעצם מה שמאפשר לכם להתחבר לאינטרנט על רשת שאינה זו של המפעילה שלכם, שתשלח את החשבון בחזרה למפעילה שלכם, שתגבה מכם את הכסף. באייפון, ניכנס ל- Settings>General>Cellular וכבו את האופציה שנקראת Data Roaming. באנדרואיד לכו ל- Settings>Wireless & Networks >Mobile Networks וגם שם כבו את Data Roaming. כעת המכשיר שלכם לא ישתמש בשירותי האינטרנט ברשת המקומית של המדינה בה תבקרו.

עדיין תוכלו להשתמש באפליקציות אינטרנט באמצעות WiFi. עוד על כך בהמשך.

אחרי שנוחתים

אם אתם מתכוונים לבצע שיחות מקומיות בחו"ל, יכול להיות שבמקום לקנות חבילה בינלאומית למספר שלכם בארץ, תעדיפו לקנות כרטיס סים מקומי במדינה אליה הגעתם. רוב הכרטיסים הללו מגיעים עם כמות מסוימת של זמן אוויר טעונה מראש, ואם הכמות הזו נגמרת אתם יכולים לטלפן לחברה שמפעילה אותם כדי להטעין אותם בעוד דקות. פעמים רבות זוהי האופציה הזולה ביותר, ניתן למצוא דוכנים שמוכרים אותם במרבית שדות התעופה, והשימוש בהם אומר שגם יהיה לכם מספר מקומי.

אך מצד שני, מספר מקומי אומר שמי שינסה לטלפן או לשלוח הודעות למספר הישראלי שלכם, לא יגיע לשום מקום. ותצטרכו לעדכן את אנשי הקשר שלכם בארץ במספר החדש שלכם אם תרצו לשיטלפנו אליכם. בנוסף, אם זו הפעם הראשונה שאתם רוכשים סים מקומי, חשוב מאד לוודא מבעוד מועד שהמכשיר שלכם פתוח לכרטיסי סים בינלאומיים. פנו למפעילת הסלולר שלכם, ואם המכשיר נעול, בקשו שיפתחו אותו. זוהי זכותכם.

לא משנה באיזו אופציה בחרתם, חבילה מהמפעילה או סים מקומי, כדאי מאד לעקוב אחר צריכת שירותי המידע שלכם כדי לוודא שאתם לא חורגים מהמכסה. באייפון, פשוט לכו ל-Settings > General > Usage ואתחלו את הסטטיסטיקות ברגע שהתחלתם להשתמש במכשיר בחו"ל. לאנדרואיד יש אפליקציות שונות למעקב אחר השימוש בנתונים - אנחנו תמיד חיבבנו את 3G Watchdog.

בנוסף, אם בארץ תמיד השתמשתם בשירות ה-SMS הסטנדרטי עבור העברת מסרונים, יכול להיות שתרצו להשתדרג לאפליקצית מסרונים אינטרנטית לקראת הנסיעה - במיוחד אם אתם בוחרים לא לרכוש חבילה או כרטיס סים, ולהשתמש בטלפון רק תחת רשתות WiFi. האופציות הבטוחות ביותר הן Whatsapp הפופולרית למסרונים בלבד או Viber, שתאפשר לכם גם שיחות וידאו וקול. ואל תשכחו כמובן את אפליקציות ההודעות של גוגל ושל פייסבוק, שגם הן נוכחות אצל מרבית מחזיקי הסמארטפונים.