לוחמי המילואים החרדים שנותרים ללא שיקום: "אנחנו שקופים"
אחרי שחוו נידוי משפחתי ונחשפו למראות קשים בפינוי וזיהוי חללים, לוחמי המילואים החרדים מתמודדים עם פוסט-טראומה קשה והיעדר מענה שיקומי מותאם: "אני לא ישן בלילות, מתמודד עם התמכרויות. זה לקחת בן אדם שלם ולשבור לו את החיים"
עבור לוחמי המילואים החרדים, השירות בצה"ל גובה מחיר אישי כבד עוד בטרם המפגש עם מראות הקרב. לוחם המילואים איתן קלפיש מתאר את הניתוק החברתי והמשפחתי הכרוך בצעד זה: "לרוב בדרך כלל להתגייס לצבא משמעותו להתנתק מהקהילה, מהמשפחה. בסוף להתגייס זה הקרבה, זה לעשות משהו בניגוד לכל הערכים, לכל מה שגדלנו עליו". אל המחיר החברתי הצטרפה במהלך מלחמת "חרבות ברזל" התמודדות נפשית קשה עם משימות פינוי וזיהוי גופות. "כך יצא שבשבעה באוקטובר רוב החרדים במלחמה התעסקו בזיהוי חללים, בפינוי, באיסוף", מסביר קלפיש בריאיון לתוכנית "שיחת היום".
החשיפה המתמשכת למראות הקשים הובילה לזינוק במספר הנפגעים, אך כשהם פונים לקבלת עזרה, החיילים החרדים נתקלים בחוסר התאמה של המסגרות הטיפוליות הקיימות לאורח חייהם. אשר בורוכוב מתאר את תחושת הנטישה מול המוסדות, שמובילה רבים לוותר על מענה נפשי או לממן טיפול פרטי: "הרבה אנשים חרדים בכלל לא רוצים לפנות לטיפול ונמצאים עם זה בבית, או שנאלצים להילחם על זה ומקבלים לא... מבחינתם אנחנו שקופים". המצוקה הגוברת בשטח אינה מקבלת מענה ממסדי, כפי שמבהיר איתן קלפיש: "ההיקפים של הפצועים מהמגזר החרדי פתאום קפצו במאות אחוזים. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו בעצם לחכות עד שהמדינה תתעורר ותיתן לנו את המענה המתאים".
כתבות נוספות מתוך "שיחת היום"
אל המצוקה הנפשית והיעדר המענה השיקומי מצטרף גם לחץ ציבורי וחברתי כבד, כאשר החיילים החרדים מוצאים את עצמם מותקפים משני צדי המתרס. בורוכוב מתאר את המלכוד שבו הם נתונים בתוך המרחב הציבורי והטיפולי: "אנחנו חווים את קמפיין השנאה שקיים כבר מעל שנה וחצי משני הצדדים. גם כשאתה מגיע לשיקום ואתה פתאום צריך להפוך לסנגור של הציבור החרדי". במקום למצוא מקלט בטוח לצורך החלמה, הלוחמים נדרשים להתמודד עם ביקורת ומשטמה סביב זהותם. "כששואלים אותי 'תגיד איך נפצעת?', זה קשה לך להסביר את זה", הוסיף בורוכוב.
למרות המחירים הכבדים, קלפיש מציין כי קיימת מגמת שינוי וכי חרדים רבים בחרו להתגייס במסגרת מסלול "שלב ב'": "עשרות חרדים התנדבו והתגייסו, עצרו הכול בחיים שלהם בגילאים יחסית מבוגרים, ובפעם הראשונה בחיים התגייסו לעשות את הדבר הזה". אך מאחורי רוח ההתנדבות עומד מחיר אנושי כבד של פוסט-טראומה וחורבן אישי, כפי שמשתף קלפיש בגילוי לב: "היום אני לא ישן בלילות, מתמודד עם בולימיה, התמכרות לסמים, אלכוהול. זה מרסק, זה לקחת בן אדם שלם, מצליח, מתפקד ולשבור לו את החיים".